'הארץ': ישראל עומדת לאבד את תמיכת ארה"ב

יש רק בעיה אחת: מהנתונים עולה שעובדת היסוד עליה נשענת תחזית האימה, עשויה להצביע בדיוק על ההיפך. הנה מבט קצר על משמעות השינויים הדמוגרפיים בארה"ב

דפוסי הצבעת לא לבנים בארה"ב על פני השנים. המגמה מצביעה על ההיפך מההפחדה שבכותרת

לפני כשבוע, ב 11.3, התפרסם ב'הארץ' מאמר מדאיג ואף מייאש שכותרתו המאיימת אומרת הכל:

אם לא נתעשת מהר, נמצא עצמנו ללא תמיכת ארה"ב

בגוף המאמר מצביע המחבר, יוסי מלמן, על הנתון עליו הוא משעין את תחזיתו העגומה:

בשל השינויים הדמוגרפיים בארה"ב, נחלש מעמדה של ישראל. הקהילה הלבנה ממוצא אירופי, שבשנת 2000 היה שיעורה כ–71% מהאוכלוסייה, ירדה ל–57%.

כלומר – מלמן מניח אפריורית שאם מספר הלבנים באמריקה בירידה, כי אז גם התמיכה בישראל בירידה.

וזאת בגלל ההנחה המובלעת לפיה לבנים מצביעים למפלגה הרפובליקנית, הנוטה לצד ישראל, ואילו הלא לבנים באמריקה מצביעים למפלגה הדמוקרטית, המסתייגת מישראל.

ולכן, אם אחוז הלא לבנים בעלייה, כי אז כוחה של המפלגה הדמוקרטית גם הוא בעלייה, מה שלכאורה מבשר רעות לישראל.

נניח לרגע בצד את הטענה שהמפלגה הדמוקרטית אכן נצבעת כולה בידי הכוח האנטי ישראלי הרעשני שבתוכה, גם טענה זו דורשת הוכחה.

אבל האם זה בכלל נכון שהלא לבנים באמריקה, שכאמור אחוזם בקרב האוכלוסייה האמריקנית עולה, בהכרח מסויגים מישראל כי הם בצד הדמוקרטי?

הנתונים מראים שבכלל לא.

המומחה לארה"ב, ד"ר קובי ברדה, הציג לאחרונה בשרשור מעניין את תמונת המצב האמיתית. ולפי הנתונים העקביים שהציג, הלא לבנים באמריקה, בעיקר שחורים ולטינוס, דווקא נוטשים את המפלגה הדמוקרטית, לא מחזקים אותה. המגמה המובהקת והיציבה מצביעה על ההיפך – הם עוברים לתמיכה במפלגה הרפובליקנית, ובמשתמע מכך – לתמיכה בישראל

במיוחד בולט הדבר בפער הבין דורי. השחורים והלטינוס המבוגרים, ממשיכים לתמוך בדמוקרטים. הדור הבא של הקהילות האלה כבר בעשרות אחוזים לא.

אז האם אכן "אם לא נתעשת, נמצא עצמנו ללא תמיכת ארה"ב"?

התמונה מעניינת ומורכבת ובכלל לא בטוח. בטח לא על סמך הנתון שעליו משעינים מלמן ו'הארץ' את תחזיתם המאיימת.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות