'הארץ': חמאס מוותר על המאבק המזוין ומכיר בישראל

ביום שישי דיווח 'הארץ' בהרחבה על ההודעה המשותפת לחמאס ולפתח', אליה הצטרף גם יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה. פעמי השלום תוארו בידיעת חדשות שכותרתה:

חמאס ופתח ערכו מסע"ת משותפת: "הסיפוח הוא הכדור שיהרוג את פתרון שתי המדינות",

ובה הובהר שחמאס משנה באופן יסודי את גישתו וכבר אינו פוסל את פתרון שתי המדינות:

אל-עארורי (נציג חמאס), שהשתתף במפגש באופן מקוון מביירות, אמר כי הסיפוח "לא ישאיר שום סיכוי עבור הפלגים להתקדם במתווה המדיני המינימלי של הקמת מדינה בגבולות 67' בגדה המערבית וברצועת עזה.

מאמר פרשנות מאת ג'קי חורי, שגם כתב את הידיעה, ושכותרתו "מבחן התוצאה", ביסס עוד יותר את התפנית האידאולגית המרעישה:

מזכ"ל פתח, ג'יבריל רג'וב, וסגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, סאלח אל־עארורי, השתמשו אמנם בטרמינולוגיה מעט שונה, אבל המסר שלהם היה דומה: הסיפוח, מבחינתם, יחסל כל אופציה מדינית להסדר

ולא רק על ההסדר המדיני סוכם, אלא גם על דרכי השלווה והשלום להשגתו:

בעשור האחרון הצדדים הסכימו על תוכנית להקים מדינה בגבולות 67', על מאבק עממי לא אלים

וגם רפרנס ברור ומובהק – יוזמת השלום הערבית

תוכניות יש במלאי זה שנים, כולל תוכנית פעולה למאבק העממי, שמטרתה המוצהרת סיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67' על בסיס היוזמה הערבית, ובנויה בעיקר על פעילות לא אלימה

האומנם פנתה חמאס בתפנית חדה וזנחה את שבועת החרב שלה לשחרור פלסטין כולה, מהים עד לנהר, בדם ואש?

התשובה היא כמובן לא.

תנועת חמאס דחתה באופן פומבי וברור את היוזמה הערבית ומאז לא שינתה את עמדתה כלפיה.  

גם "מסמך העקרונות" שפורסם ב 2017, ושאינו מבטל את אמנת החמאס הקוראת להשמדת ישראל, מציין בפירוש את רעיון שתי המדינות כמהלך טקטי זמני בדרך ליעד המוגדר כך:

אין חלופה לשחרור פלסטין כולה, מהנהר עד הים, לא משנה כמה יימשך הכיבוש.

ובאיזו שיטה יושג היעד לפי האמנה?

התנגדות ומלחמת קודש לשחרור פלסטין יישארו זכות לגיטימית, חובה וזכות לכל בני עמנו ואומתנו.

השאלה בדבר הצגת ההודעה המשותפת באור כה שקרי, מתחדדת נוכח דברים ברורים שאמר נציג חמאס אל ערורי באותה הודעה עצמה, כשהשווה את המצב היום לעליית אריאל שרון להר הבית בספטמבר 2000, שלאחריה פרצה האינתיפאדה השנייה, ואף הוסיף, בהתייחס לאינתיפאדת אל אקצה:

שילמנו מחיר כבד, אבל הוא הביא תוצאות חשובות ובראשן יציאת ישראל מעזה ותחילת הפירוק של ההתנחלויות בגדה.

כלומר – מטרת ההודעה המשותפת לא היתה להראות שעלה בידי פתח' והרשימה המשותפת למשוך את חמאס לצד המתון, אלא בדיוק להיפך – הצלחת חמאס למשוך את פתח' והמשותפת לחידוש הטרור.

למען הסר ספק, מחמוד א-זאהר, שר החוץ של חמאס, מבהיר את משמעות ההודעה המשותפת: רתימת כל מי ששותף לה, ל"השמדת מדינת ישראל" ו"ניקיונה מיהודים".

למה, אם כן, תיאר 'הארץ' לקוראיו את ההתפתחות בצורה כל כך שקרית?

שמא כדי להלבין את החלטת הרש"פ והרשימה הערבית המשותפת לקבל על עצמן את הקו המיליטנטי של חמאס?

שאלנו את ג'קי חורי, הכתב והפרשן. הוא בחר לא להגיב